חזרה לעמוד עצות שימושיות

שימון המנגנון המכני

מבחינות רבות כלי נשיפה דומים לכל מכשיר מכני אחר. אפילו ציר פשוט של דלת אינו שונה מאוד! במקרים רבים מנגנונים כאלה צריכים להיות משומנים. כאן אתאר את הסיבות לשימון המנגנון המכני של כלי נשיפה ואסביר למה ואיך לעשות זאת, ובאילו חומרים מומלץ להשתמש.

אז קודם כל, מה צריך לשמן? החלקים שזקוקים לשמן הם המקומות שבהן יש חיכוך בין שני חלקים מתכתיים. אלה הצירים שעליהם בנויים הכפתורים. קיימים שני סוגים עיקריים של צירים: צירי בורג מוט וצירי בורג שפיצי (ישנם לא מעט סוגים של ברגים שפיציים אבל לצורך ההסבר אתייחס לכולם כסוג אחד).

הברגים השפיציים נכל כפתור מחובר למוט שמשני צידיו נמצאות תומכות. בתמונה ניתן לראות תומכת, ואליה מחובר מוט. בתמונה העליונה ציר של בורג מוט ובתחתונה ציר של בורג שפיצי. ציר בעל בורג מוט בנוי בצורה של צינור, שנע על בורג ארוך שמחובר בהברגה באחד הקצוות. ציר בורג שפיצי הוא מוט מלא בעל חור חור בכל אחד מקצותיו, שנע על שני ברגים קצרים, אחד בכל

קצה. בדרך כלל תמצאו ברגי מוט בכפתורים קצרים יחסית, וברגים שפיציים בכפתורים ארוכים. לפעמים תמצאו ברגי מוט ארוכים מאוד, לדוגמה בכפתורי צלילים נמוכים של סקסופונים מסוימים, אך ברוב המקרים יש מספר תומכות לאורך הבורג.

קיימות מספר סיבות שבגללן כדאי לשמן את המנגנונים המכניים.

במנגנון יש חיכוך, וחיכוך ללא שמן שמן יגרום לשחיקה מהירה יותר של קצה הכפתור. לנגן שחיקה כזאת תורגש כחופש והתנודדות של הכפתור. הברגים עשויים בדרך כלל מפלדה, לעומת הכפתורים שעשויים לרוב מפליז או כסף גרמני (סגסוגת של נחושת או פליז עם ניקל, ללא כסף אמיתי), ולכן השחיקה תהיה במוטות הכפתורים ולא בברגים. ניתן לתקן חופש כזה, אבל כדאי להקטין את הצורך בכזה תיקון על ידי שימון המנגנונים, שבדרך כלל הוא זול בהרבה. בנוסף השמן משקיט את המנגנונים וגורם לתנועה יותר חלקה ומהירה של הציר.

באיזה שמן כדאי להשתמש?

כמעט כל שמן מכונות סביר יפעל, לפחות באופן ראשוני, אך יכולות להיות בעיות. שמנים רבים מכילים תוספים לצרכים מסוימים. אלה תוספים שלא עוזרים בשום צורה ויכולים אפילו להזיק בטווח הרחוק. לדוגמה שמנים מסוימים יכולים להתאדות בסופו של דבר, ולהשאיר תוספים דביקים. לא מעט נתקלתי בכפתור איטי, וכשפרקתי אותו התגלה בינו לבין הבורג חומר דביק וצמיגי מאוד. בנוסף חשוב שהשמן יגיע למקום שאליו הוא צריך להגיע, וגם יישאר שם.

בהתחשב בכל הסיבות האלה, אני משתמש וממליץ על שמן ללא תוספים מיותרים. באופן כללי כזה שמן אפשר למצוא במספר סוגי צמיגות - דליל, בינוני וסמיך. השמן הדליל חודר טוב מאוד אל הרווחים הקטנטנים אך הוא לא טוב במיוחד להשקטת רעשים, וסיכוי גבוה שהוא ימצא את דרכו החוצה. לא מצאתי כמעט כלל שימוש לשמן הדליל. השמן הבינוני מצוין. הוא חודר טוב מאוד למקומות הנכונים וגם נשאר שם. הוא גם משקיט בצורה טובה. השמן הסמיך גם מצוין. הוא משקיט מאוד (למרות שלא תמיד יש צורך), אך מצד שני קשה לו לחדור אל המקומות הרצויים.

בצירים מסוימים, לדוגמה צירים ארוכים במיוחד בכלים נמוכים, לפעמים רצוי להשאיר מעט חופש, בניגוד למשל למנגנונים קטנים ועדינים של חלילים. בצירים של מוטות ארוכים כאלה אפשר להשתמש בגריז במקום שמן, אך בשביל לעשות זאת אין ברירה אלא לפרק את הכפתור. אותם קריטריונים תקפים גם לגבי הגריז.

אני משער שיש שמנים מתאימים שניתן למצוא בארץ, אך אני משתמש בשמן מיוחד למנגנונים מכניים של כלי נגינה. שמנים אלה בעלי התכונות הנדרשות. הם אפילו טובים מדי, לדוגמה עמידות בטווח טמפרטורות גדול במיוחד. הם גם לא זולים, אך דרוש כל כך מעט שהשמן מספיק להרבה יותר משמונה ימים! השמנים שאני יכול להמליץ עליהם הם של החברה Alisyn והחברה Ultimax. שתיהן מציעות שמנים במספר צמיגויות (הייתי משתמש בשמן הדליל). לצערי לא ידוע לי על חנות בארץ שמוכרת את אחד השמנים האלה, אך שמעתי (לא מניסיון שלי) ששמן של Yamaha גם כן מומלץ.

איך משמנים?

התשובה הראשונה היא שזה תלוי. שימון סטנדרטי לא יתאים לכלי בעל חופשים רבים בכפתורים ורעש מתכתי מכל עבר, או כלי שבו הכפתורים זזים בקושי בגלל דביקות או בעיות אחרות. במקרה כזה הכלי כנראה זקוק לתיקון הרבה יותר מורכב, והשימון נעשה בצורה יסודית כאשר הכפתורים והברגים מפורקים. לעומת זאת כלי ששומן בצורה יסודית בעבר, או כלי במצב טוב, שלא זקוק לכזה סוג של תיקון, כדאי לשמן בצורה שאסביר מיד.

השימון נעשה כאשר הכפתורים עדיין על הכלי, והשמן מגיע אל המקום הרצוי באופן קפילרי. בגלל סיבה זו אשתמש ברוב המקרים בשמן בעל צמיגות בינונית, אך לפעמים, בעיקר בכפתורים שבהם נדרש מעט יותר חופש, אשתמש בשמן סמיך. בתמונה משמאל ניתן לראות דוגמה לכפתור בעל בורג מוט וכפתור בעל בורג שפיצי. בשני המקרים סימנתי בחצים את המקום בו צריך לשים את השמן. חלק מהשמנים מגיע בבקבוקון שאליו מחוברת מחט בעלת חור קטנטן (השמנים של Ultimax לדוגמה מגיעים בכזה בקבוקון). במקרים אחרים צריך להיזהר לא לשים יותר מדי שמן. מומלץ להניח כמות שמן קטנה על נייר שאינו סופג,

ובעזרת כלי כגון מחט להעביר את השמן לציר. הניחו טיפת שמן בין כל חיבור של כפתור עם כפתור אחד או תומכת. כמות השמן הדרושה בדרך כלל קטנה מאוד, כגודל גרגר סומסום. השמן צריך לחדור אל הציר, וכדאי ללחוץ על הכפתור ולהחזיר אותו כמה פעמים. אם נשאר שמן כדאי לנגב בעזרת מטלית נייר. לפעמים נראה שהשמן לא חודר אל תוך החריץ הקטן, וזה יכול להיגרם משמן סמיך מדי. לפעמים השמן חודר אך כעבור כמה שניות הכפתור חוזר להתנודד ולהרעיש, אז אולי השמן דליל מדי.

אם כבר משמנים, כדאי לשמן גם מקומות נוספים כמו רולרים בסקסופון שיכולים לרטוט ולהרעיש, או את חיבורי כפתורי הצד בקסקופונים כגון Mark VI, הנוטים להישחק ולהרעיש. את ציר מנגנון האוקטבה בסקסופון רצוי גם לשמן כדי למנוע שחיקה ורעש. שימו לב לא לשים יותר מדי שמן. תמיד עדיף לשים קצת פחות די ולא להגזים.

אני ממליץ לשמן את המנגנונים בערך פעם או פעמיים בשנה כאשר מנגנים הרבה מאוד על הכלי, ובערך פעם בשנה או שנתיים כאשר לא מנגנים הרבה בכלי. הבחירה לשיקול דעת של הנגן ולפי הצורך. כלים מסוימים יכולים לעבור שנים ללא שימון בלי שום בעיה, לעומת כלים אחרים שדורשים שימון לעתים קרובות. במקרה שאינכם סומכים על עצמכם בשימון המנגנונים, או כאשר יש בכלי בעיות רציניות יותר, כדאי לפנות למתקן.