החור נמצא ממש על הרזונטור. הרוזנטור עשוי מפלסטיק, ואין לו יכולת להתאים את עצמו לחור, בעיקר כשהוא גבוה יותר משאר שטח הכרית! לא עזר שלאותו כפתור היה חופש רב שלא תוקן, והכרית "בחרה" ללכת דווקא לאותו כיוון שבו הרזונטור נתקע!

כמו שכתבתי, הרזונטורים המקוריים באותו כלי הם מפלסטיק, ולכן אולי חשבתם שבמקרה השני זאת טעות במפעל, והכרית מקורית. זה מה שאולי אני הייתי חושב, אלא ששמתי לב לפרט מסוים. הרזונטורים המקוריים הם בגדלים מסוימים ביחס לכריות. אל כרית מקורית באותו גודל מחובר רזונטור קטן יותר. כרית זאת הוחלפה גם כן בשלב מאוחר יותר. בדרך כלל גודל הרזונטור לא מפריע, אבל כאן פרט זה קריטי, והעובדה שהוא גדול מדי ונתקל בחור... ולא נעשה שום ניסיון לתקן את הגורמים המחמירים את הבעיה!

ישנם עוד עקרונות לסגירת הכריות. לדוגמה, הכרית צריכה להיות יציבה בתוך הכפתור. זאת אומרת, היא צריכה תמיכה מאחורי כל השטח שלה. הכרית לא ישרה לחלוטין מאחור (מכמה סיבות), ואותה תמיכה נעשית על ידי דבק. הדבק משמש באופן טבעי להדבקת הכרית, אך גם למילוי. הדבק צריך למלא את אותו נפח שאחרת היה מלא באוויר. כאשר נמצא שם אוויר הכרית לא יציבה וקשה או אפילו בלתי אפשרי לגרום לה לסגור את החור בצורה אמינה.

שימו לב לכרית שבתמונה. זאת הכרית שהייתה בתוך הכפתור, גם הוא בתמונה, וכמו שאולי ניחשתם, גם זאת אינה כרית מקורית. לדבק יש תכונה מסוימת... הוא נדבק! לכן כאשר מוציאים כרית שהודבקה, נשאר עליה דבק. אתם שמים לב מה אין על הכרית כמעט כלל? נכון, צדקתם! יש שרידי דבק בשוליים, חלק גבוה יותר.

אבל כל האזור הלבן פשוט נקי לחלוטין! מה שאי אפשר לראות בתמונה, הוא שבדיוק מצדו השני של אותו אזור, שם נמצא סימן הסגירה. אין שום סיכוי שכרית זאת הייתה יכולה לסגור את החור בצורה טובה.