|
דליפה יוצאת דופן
דמיינו חברה המפתחת מכשיר חדש ומיוחד, בכוונה לרשום פטנט. החברה עושה מאמצים כדי שסודות חשובים לא יגיעו למתחרים. החברה עושה כל מה שביכולתה למנוע דליפה, אבל לפעמים אין מה לעשות ויש דליפה. כאשר זה קורה, אולי כבר מאוחר מדי, ולא ניתן למנוע ממידע חשוב להפוך לפומבי. בקלרינט המצב די דומה, אלא שאותו מידע חשוב הוא... אוויר. נושפים אוויר לתוך הכלי, ואסור שהוא יברח ממקומות לא רצויים. בקיצור - שלא תהיה דליפה. יתרונו של הקלרינט, לעומת אותה חברה, הוא שבהימצא דליפה המצב לא אינו אבוד וניתן לפתור את הבעיה. אך כמו בדוגמה של החברה, הדליפה יכולה להפריע בנגינה, וצריך לגלותה ולפתור את הבעיה.
הדליפה הנפוצה ביותר היא מאחת הכריות, ויכולה להיגרם מכמה סיבות. אולי הכרית נקרעה, אולי התנפחה מלחות, אולי הכפתור עצמו התעקם, אולי הדבק שמחזיק את הכרית השתחרר, או אחת מעוד סיבות אחרות אפשריות. לפעמים החורים עצמם לא ישרים, או ששבבים קטנים חסרים ומאפשרים לאוויר לברוח דרכם מתחת לכריות.
לא מזמן הגיע אלי לתיקון קלרינט ישן יחסית. אחרי בדיקה כללית אחד הדברים הראשונים שבדקתי הוא כמובן דליפות. הבדיקה הראשונה פשוטה למדי. לוקחים את אחד החלקים, סותמים את הקצה, סוגרים את כל החורים ונושפים אל תוך הקצה השני (לדעתי הדרך הרגישה ביותר היא ניפוח הלחיים ו"השפרצה" של האוויר מתוכן). ניתן גם לבדוק על ידי ואקום. אוטמים באותה צורה אך שואפים את האוויר מתוך החלק. החיסרון של שיטה זו הוא שהוואקום יכול להטעות, וכריות שדולפות יידבקו אל החורים יותר חזק מהרגיל. הכריות בכלי זה לא היו במצב שדורש החלפה מיידית של כולן, אך גם לא נראו במצב טוב במיוחד. לכן לא התפלאתי כשמצאתי דליפה, אפילו בבדיקת ואקום.
השלב הבא הוא ניסיון לגלות את מקור הדליפה. בתור התחלה סוגרים חזק במיוחד את הכפתורים הפתוחים. לא היה שום שינוי. כנראה שהדליפה מגיעה מאחד הכפתורים הסגורים. שמתי גומי אוטם בקצה החלק, "השפרצתי" אוויר מהקצה השני ולחצתי על כל אחד מהכפתורים חזק יותר. בשלב זה בדרך כלל מתגלה הדליפה, אך הפעם לא הורגש כמעט שינוי. כנראה שנדרשת בדיקה יסודית יותר. פירקתי את כל הכפתורים מהכלי, ובעזרת פקקי גומי סתמתי את כל החורים (פרט לקצה העליון, אליו נשפתי). הרעיון הוא, שבמצב זה יהיה הכלי אטום לחלוטין. לאחר מכן מחברים כל כפתור בתורו ובודקים אם הכלי עדיין אטום, וכך הכפתור הבעייתי מתגלה. אך כאשר הכלי היה סתום לחלוטין בעזרת הפקקים, עדיין הורגשה דליפה! המסקנה היא שהדליפה מגיעה ממקום אחר ולא מאחת הכריות.
דליפות שמקורן אינו מהכריות יכולות להגיע מכמה מקומות שונים. אולי חור של אחת התומכות נקדח בטעות עמוק מדי, אל תוך הגוף עצמו. לפעמים האוויר יכול לברוח בין הגוף לבין צינור האגודל או צינור הרגיסטר. נדרשת בדיקה אפילו ספציפית יותר. בדיקה אחת אפשרית היא בדיקה בעזרת עשן. נושפים עשן, בדרך כלל מסיגריה, אל תוך הכלי, ורואים מאיפה הוא יוצא. ישנן כמה בעיות בבדיקה זו. דבר ראשון, צריך לעשן. דבר שני, העשן צריך להיות מספיק דחוס ובאמת להגיע אל הדליפה. הבעיה השלישית היא שהכלי יכול להסריח מעשן. מכל הסיבות האלה אני לא משתמש בשיטה זו אף פעם.
הנה מה שעשיתי. בקצה העליון שמתי פקק גומי שבו חור, ואליו מחובר צינור. את הכלי, אטום לחלוטין, הכנסתי לתוך מים ונשפתי אל תוך הצינור. בועות אוויר יצאו ויסגירו את הדליפה, וזה באמת מה שקרה. הופיעו בועות, לא מיד, אך הן יצאו בבירור ממספר מקומות.... מגוף הכלי עצמו! ליתר דיוק, משולשה מקומות בגוף יצאו בבירור בועות אוויר. לא משום חיבור של תומכת או צינור מתכת, ולא משום חור.
קפיצה קצרה לנושא אחר... בקלרינט ישנם כפתורים הפועלים בעזרת שני סוגים של קפיצים - קפיצי מחט וקפיצים שטוחים. הקפיצים השטוחים מחוברים אל הכפתורים בעזרת בורג. לפעמים נקדח שקע קטן בגוף הכלי כדי לתת מקום לאותו בורג, למניעת חיכוך. אחד המקומות שממנו יצאו בועות אוויר היה כזה שקע בדיוק. שני המקומות האחרים היו ממש מאזור רנדומלי בגוף עצמו. לאחר שגיליתי את המיקום המדויק מצאתי שהיה ניתן לראות את אותם חורים קטנטנים בעזרת זכוכית מגדלת.
לאחר סתימה של אותם חורים בדקתי שוב ומצאתי שהגוף אטום לחלוטין. עכשיו ניתן להמשיך בחיפוש אחר דליפות אחרות.... |